דלקת בצידו החיצוני של המרפק, באזור הגיד המשותף לפושטי שורש כף היד, אופיינית לשחקני טניס, אך שכיחה מאוד גם בעולם התעסוקה. בעיקר התופעה נפוצה בין עובדי כפיים שעבודתם דורשת הפעלה חוזרת של שורש כף היד, האצבעות והאמות.

הכאב מתחיל בדרך כלל באופן הדרגתי, ומורגש בתחילה באזור המרפק בלבד. עם החמרת הדלקת הכאב עשוי להופיע גם באזור האמה, ובחלקה הגבי של כף היד.

קיימים כמה הסברים לשכיחות הגדולה של דלקות באזור:

ראשית, השטח שממנו יוצאים הגידים קטן יחסית, ולכן הכוחות המופעלים על כל יחידת שטח גדולים מאוד.

שנית, האזור סובל מאספקה דמית דלה, ולכן יכולת ההתאוששות לאחר פעילות אינטנסיבית קטנה יחסית. הדבר חושף את הגיד להתפתחות דלקות, שינויים ניווניים והסתיידות.

בנוסף, שריר העובר על שני מפרקים, ופושטי שורש כף היד בפרט יסבול על פי רוב מדלקות וקרעים. זאת עקב חוסר התאמה בין התנועות השונות (למשל פשיטה במרפק + כפיפה כפית של כף היד).

התעלמות מהכאב ומהבעיה המתפתחת עשויה לגרום לשינויים במבנה הגיד, ולהוביל לקרע חלקי או מלא בו.

דלקת באזור המרפק פוגעת בתפקוד בתחומי חיים רבים. בין היתר יפגע התפקוד בפעולות בסיסיות כגון נהיגה, אכילה, פתיחת בקבוק, סיבוב מפתח, הברגה ועוד.

טיפול

הטיפול הראשוני הוא מנוחה כבר בשלבים הראשונים של הבעיה, כדי למנוע את המשך העומס על הגידים.
טיפול תומך: הנחת קרח על המקום לצורך קירור, ומשחות נוגדות דלקת.
ניתן להשתמש בתומכים חיצוניים המפחיתים את העומס על הגיד.
במידת הצורך טיפול תרופתי בנוגדי דלקת והזרקות של סטרואידים.

לאחר שהתגובה הדלקתית החריפה חולפת, מומלץ להפעיל באופן הדרגתי את המרפק ללא כאב. יש להתחיל בתרגילים איזומטריים, ללא התנגדות, כאשר כף היד בתנוחה ניטרלית.
בהמשך מומלץ לשלב תרגילים דינמיים בגומייה, ולהוסיף מתיחות לכמה שניות, כאשר המרפק בזווית של 90 מעלות וכף היד בתנוחה מרבית של כפיפה כפּית. אם אין התפתחות כאב ניתן להעלות את ההתנגדות ואת מספר החזרות.

על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות מרפק טניס יש לנהוג על פי הכללים האלה:

• לשים לב לשימוש בכלי עבודה, משקולות ואביזרי אימון ארגונומיים המתאימים לגודל כף היד ומאפשרים תנוחה ניטרלית של שורש כף היד.
• להקפיד לבצע מתיחות קלות לגידים.

אם אתם חשים כאב בכלל בצד הפנימי של המרפק, יכול מאוד להיות שאתם סובלים ממרפק גולף.