היו הייתה פעם תחרות בינלאומית של צפרדעים.

כל הצפרדעים בעולם הגיעו לאותה תחרות במטרה לעבור את “המסלול הבלתי אפשרי”, המסלול ששום צפרדע לא הצליחה לסיים עד היום בהצלחה. אך השנה מוטי הצפרדע היה בטוח שהוא הולך לצלוח את המסלול, זאת משום שהתכונן למסלול הזה כל חייו.

אל קו הזינוק הגיעו כל הצפרדעים בעולם, וכך התחיל המרוץ הגדול ביותר בהיסטוריה. בתחילת המסלול חצי מהן קפצו אחת על השניה ופצעו אחת את השניה, כך שרק חצי הצליחו לעבור את קו הזינוק. במכשול הראשון, נפסלו רוב הצפרדעים כי לא הצליחו לקפוץ מעל החומה הראשונה ונאלצו לפרוש. לקראת המקצה האחרון, נשארו במסלול 20 צפרדעים, ובגלל מזג האוויר החליטו לדחות את המקצה הבא ליום שלמחרת. 

למחרת, התייצבו הצפרדעים השורדות על קו הזינוק ויצאו לדרך, כשכל השאר מעודדות אותן. מוטי, עמד בציפיות של עצמו והיה חלק מאותן 20 שהיו בגמר. בגלל שכל כך הרבה צפרדעים הגיעו למקצה הסיום, החליטו המארגנים של התחרות, לעשות את המקצה הכי קשה שהיה אי פעם. במכשול הראשון, היה עליהן לקפוץ את כל מדרגות עזריאלי בתוך פחות מ3 דקות. היחידים שהצליחו היו קאפ, מוטי ואציה, מה שאומר ששלושתם היו צריכים להתמודד עם המכשול השני והאחרון. ומי שיצליח במקצה האחרון, עתיד יהיה להיות מוכתר, בפעם הראשונה בהסטוריה, כמנצח הרשמי של תחרות הצפרדעים הבינלאומית.

המכשול האחרון

המכשול האחרון היה לקפוץ החוצה מבור המוות. כל שאר הצפרדעים באו לצפות בשלישיית הגמר מהצד. קאפ ניסה לקפוץ החוצה, אך לא הצליח. מוטי ניסה לקפוץ החוצה, אך לא הצליח. אציה ניסתה לקפוץ החוצה, אך גם היא ללא הצלחה. הם ניסו וניסו במשך כמה שעות, וניכר היה כבר שהצפרדעים עייפות. הצפרדעים שצפו מהצד, והיו מתוסכלות מכך שנשארו כל כך הרבה זמן מבלי לראות ניצחון היסטורי, התחילו לבוז לאלו שמנסות לצאת מהבור. הן שרקו ונופפו בידיים אל עבר הצפרדעים שמתחרות, וצעקו לעברן “אתן גרועות! אתן לא תצליחו! תוותרו כבר!”. קאפ נכנע וביקש שירימו אותו למעלה. הצפרדעים הצופות, שרק רצו כבר להגיע הביתה התחילו לצעוק עוד יותר חזק, ולנופף בידיים עוד יותר גבוה, כדי לגרום למוטי ואציה לפרוש. זמן לא רב לאחר מכן גם אציה הרגישה שהיא לא מסוגלת להמשיך, וביקשה לצאת מהבור. רק מוטי נשאר בתחרות.

מוטי נאבק במשך שעות ארוכות, וככל שהזמן עבר הצפרדעים שבחוץ צעקו עוד יותר חזק “אתה לא תצליח! תוותר כבר!!!”, קפצו גבוה ונופפו בידיים כדי לסמן לו שאין לו טעם להמשיך.

פתאום קפץ מוטי ונחת על שפת הבור! מוטי הפך למנצח הראשון בעולם בתחרות הצפרדעים הבינלאומית. כולן קפצו אחריו ושאלו “איך?! איך עשית את זה??” אך מוטי המשיך להתקדם בגאווה ולא ענה לאף אחד.

לבסוף, הגיע מוטי אל המצלמות ואל הכתבים שרצו לראיין אותו. מוטי התרגש מאוד ואמר להם בשפת הסימנים, “תודה שעודדתם אותי כל כך חזק, בלי התמיכה שלכם מזמן הייתי מוותר לעצמי!”

מוטי הצפרדע היה חירש. הוא לא ידע שהצפרדעים שצופות מזלזלות בו, מנסות להוריד אותו ברוחו ולגרום לו לוותר. הוא חשב שהן מריעות לו, צועקות לו דברי חיזוק, ומאמינות בו. ולכן הוא לא הרשה לעצמו לוותר והמשיך לקפוץ עד שקפץ החוצה מהבור.

מוסר ההשכל של הסיפור הוא, שכולנו צריכים להשתיק את הקולות הרעים מסביבנו, ולזכור, שאיך שאנחנו רואים את העולם, ואת מה שמסביב, זה לגמרי בחירה שלנו. תאמינו בעצמכם! אנחנו כבר מאמינים!

איך הייתם מרגישים אם הצפרדע הייתה נכשלת בסוף? איזה עצה הייתם נותנים לה?
כדי ללמוד איך לתת עצה בצורה טובה יותר, אתם חייבים להכיר את החשיבות של אמפתיה.

אם יש לכם שאלות כלשהן, אתם יותר ממוזמנים לפנות אלינו בווטסאפ שלנו או באינסטגרם שלנו.

אם אהבתם את הסיפור הזה אתם תאהבו את חשיבות המוטיב שלך.